לא עבר אפילו יום מסיום מבצע “עמוד ענן” וכבר קיבלתי מייל עם הכותרת הבאה: 

במשך 8 ימים רצופים, ‘כיפת ברזל’, ללא ספק הייתה ההצלחה המסחררת של מבצע “עמוד ענן”. 

חלפו ימים ספורים מאז הוכרזה הפסקת האש וכבר מיילים רבים מכילים מסרים כגון: ‘צבע ירוק’ / ‘כשהתותחים רועמים המוזות שותקות’ / ‘התקפה בכמה חזיתות’

בטלוויזיה מפרסמים את מכבי ת”א ומשתמשים בהקשר ‘צבע צהוב’ שיזכיר לנו את ה’צבע אדום’ שמאותת לתושבי עוטף עזה שעליהם להיכנס למרחבים מוגנים.

למה אני מעלה את הנושא? כי ישנה חשיבות גדולה מאוד לשימוש במסרים חיוביים בשיווק, על אף שלעיתים נבחר במסרים שליליים או נעשה שימוש במסרים של הפחדה, כדי למשוך את תשומת ליבו של הלקוח. 

השאלה היא, מתי נכון להשתמש במסרים שאולים מהאקטואליה ומאילו מומלץ לתפוס מרחק?

‘כיפת ברזל’ נתפסת בעינינו ללא עוררין, כמשהו טוב, כמוטיב מחזק ואף יותר מזה, כמי ששומרת על חיינו.  חווינו זאת במהלך 8 ימי המבצע, בהם הופגזנו באופן תדיר ואילו אחוזים רבים של הטילים כלל לא הגיעו לקרקע.   המשמעות –  הגנה כמעט מלאה על הבית.

כשיש מוטיב שכולם מבינים היטב את המשמעויות שלו, למה עדיין לא כדאי לנו להשתמש בו כטריגר שיווקי?

בעולם השיווק אנו יודעים שכדי להגדיל את הסיכוי שהקהל שלנו יתייחס ויעבד את המסר, כדאי שהמסר יהיה חיובי.  צרכנים נוטים להדחיק או להרחיק מעליהם, מסרים שליליים ולהתחבר יותר למסרים חיוביים וידידותיים. 

נכון ש ‘כיפת ברזל’ מכילה מסר חיובי של מוניטין ו הצלחה, אבל היא מתקשרת באופן ישיר לימי מלחמה, ימים של חרדה ותחושה לא טובה.  לכן, השימוש במסר מסוג זה, סביר יותר שירחיק את הלקוחות מעלינו מאשר יקרב אותם.  בדומה לכך ישנה חנות קטנה המשווקת מוצרים מהמזרח, שעושה שימוש ב’צונאמי’, האם צונאמי נותן לנו תחושה טובה, האם להיכנס לחנות ‘צונאמי’ יספק לנו את חווית הקנייה לה אנו מצפים? אולי אפילו נחסוך מעצמנו את הכניסה לחנות…

במרבית המקרים הצרכן ימצא דרך להתעלם מהמסר השלישי או המפחיד, בעצם התעלמותו הוא למעשה מתעלם מאתנו, מהמסרים שאנחנו רוצים להעביר לו.

לכן, כדאי לנו להקדיש מעט מחשבה לפני שאנו משתמשים במשחקי מילים השאולים מעולם המלחמה שאנו שוהים בו.  השימוש ב’צבע צהוב’ או ‘צבע ירוק’ על משקל ה ‘צבע אדום’ לא מומלץ, כך גם השימוש ב’כיפת ברזל למידע’.  אפשר בהחלט לקשר את המסר לימי העימות, בהסבר פשוט שבימי רגיעה עלינו להתכונן לימים גשומים וכדומה, אך לא כדאי לקחת ביטויים השגורים בפינו בימי עימות ולעשות בהם שימוש פרסומי.  מה גם שמרבית האנשים לא אוהבים לראות אותנו עושים עסקים מהמלחמה… אבל זה כבר לפוסט אחר.

לימים טובים של שקט.

עסקים רבים, קטנים ובינוניים נתקלים לעתים קרובות במחסור בשני משאבים עיקריים – זמן וכסף.  למחסור במשאב המזומנים יש פתרון והוא בצורת ההלוואה.  אך למחסור במשאב הזמן אין אפשרות לקחת הלוואות, אין מי שילווה לנו זמן ולכן צריך למצוא פתרונות אחרים.

עבודה נכונה במיקור חוץ יכולה לחסוך לעסק בשני המשאבים היקרים האלו, על אף שלכאורה יש כאן פרדוקס, הרי במיקור חוץ צריך לשלם למישהו אחר כדי שיעשה את העבודה, אולם, חשבו את שעת העבודה שלכם, מה אתם יכולים להכניס לעסק באותה השעה ועכשיו תענו על השאלה המתבקשת – האם אתם חוסכים או מגדילים הוצאה, בכך שאתם מוציאים חלק מהעבודה החוצה?

ישנם תחומים בהם אנחנו כלל לא מתלבטים, כגון הנהלת חשבונות, ביטוח, מחשבים, אבל מה לגבי ניהול המשרד? מה יקרה לעסק שלך אם מישהו אחר יענה ללקוחות שלך במקומך, יתאם עבורך את הפגישות, יצור קשר עם לקוחות פוטנציאלים ועם ספקים, יכתוב עבורך את הצעות המחיר, יעדכן את התכנים השונים בתשתית השיווק שלך באינטרנט, ברשתות החברתיות, יערוך את המגזין הדיגיטלי, את דפי הנחיתה, יגבה את התשלומים מהלקוחות, יעמוד בקשר ישיר עם הנהלת החשבונות ועוד. 

ומה אם אותו אדם שנותן לך שירותי מיקור חוץ משרדיים, יזדהה כעובד מטעמך? הרווח שלך הוא כפול!  גם אפשר להוריד קצת מהעומס שקיים על כתפיך וגם להיראות כלפי חוץ כעסק רציני, כזה שיש לו עובדים…

מיקור חוץ חוסך בעלויות ומגביר את היעילות.  אם אין לך היקף עבודה למשרה מלאה של ניהול משרד, תוכל להיעזר בשירותי משרד על בסיס שעות שבועיות או חודשיות.  עצם הוצאת העבודה החוצה, מאפשרת לך להתמקד בליבת העסק שלך.

אז איך אפשר לבחור מה להוציא החוצה למיקור חוץ ומה להשאיר בידיך? כל דבר שמישהו אחר יכול לעשות טוב יותר ממך, בזמן קצר יותר ממך ובמיומנות גבוהה, ואינו קשור לעיסוק המהותי שלך, כדאי להוציא החוצה.

לדוגמא, אם אני מתכנתת ומקימה אתרים באינטרנט, כמובן שלא אוציא החוצה את התכנות, אך בהחלט כדאי להיעזר בשירותי ניהול משרד להתנהלות מול הלקוחות בהצעות מחיר, מילוי שאלונים, עדכונים ותחזוקת השיווק השוטף של העסק.  אם בהקמת אתרים ישנה עבודה שגרתית שכל אחד יכול לעשות ואינה מחייבת נוכחות פיסית של מתכנת, כדאי להוציאה החוצה.  ככל שנוציא החוצה יותר עבודה, כך נוכל להתפנות לדברים מורכבים יותר שיקדמו את העסק, שיובילו אותנו למתן שירות טוב יותר ללקוחותינו.

איך בוחרים את מנהלת המשרד במיקור חוץ? עמו שמגייסים עובד חדש, או מחפשים ספק לשירות כלשהו, גם כאן כדאי לקבל המלצות מעסקים אחרים שמקבלים את שירותי ניהול המשרד, כדאי להיפגש להכיר מקרוב ולראות שיש כימיה בין נותני השירות לבין בעל העסק, אחרי הכל, אמנם לא מדובר בעובד שכיר בעסק, אך בהחלט מדובר באדם שייצג את העסק שלך כלפי חוץ.

אני ממליצה בחום על הדר חמיידס, פרילנסרית העוסקת במתן שירות לניהול המשרד במיקור חוץ.  לקביעת פגישת הכרות, שלחו לה מייל או התקשרו 052-3532244                           

פוסטים בבלוג הופכים לסטטוסים בפייסבוק, מתכווצים להודעות טוויטר קצרות, ובסופו של דבר מוצאות את הדרך לתמונה באינסגטרם או פינטרסט.  המדיה החזותית מתחזקת בקצב מהיר.

רשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם ופינטרסט חשפו אותנו ליכולות השיווק החזותי במהלך שנה זו (2012).  זה הזמן למנהלי מותגים להבין את העוצמה הקיימת בתקשורת חזותית, ליכולת להעברת מסרים באמצעות תמונה ועיצוב אמוציונאלי.  עד לפני זמן לא רב, דגלנו באמירה ברורה שהתוכן הוא המלך.  אולם, לאחרונה אנחנו מקבלים חיזוקים רבים לעובדה שתמונה שווה אלף  מילים, וזו לא קלישאה.  יותר ויותר אנחנו עדים לכך שגולשים באינטרנט מגיבים טוב יותר לתמונות ולמרכיבים וויזואליים, לעומת לתוכן כתוב. 

כניסתן המאסיבית של הרשתות החברתיות, קיצרו את אורך התוכן הכתוב, מ 500 מילים בפוסט כתוב בבלוג, ל 140 תווים בסטטוס מצייץ בטוויטר, כאשר פייסבוק הוא מקום טוב באמצע.  עם כניסתה של פינטרסט למעגל הרשתות החברתיות, העוצמה של שיתוף תמונה קיבל תאוצה, כמות המילים יורדת בהתאמה, מסתפקים בהעלאת תמונה מוצלחת ומשפט קצר, לעיתים עד 80 תווים בלבד. 

בנוסף על כך, ישנו השינוי בשימוש במכשירים, אם מוקדם יותר מרביתנו גלשנו לאינטרנט במחשב הביתי או הנייד, כיום, אנו רואים עלייה ניכרת במספר הגולשים באינטרנט ממכשירים ניידים, חלקם הגדול מטלפונים חכמים או טאבלטים.  במכשירים אלו השימוש בתמונות ומעט מאוד תוכן כתוב, הוא כמעט הכרח.  מעבר לכך שנעשה שימוש הולך וגובר בצילום ‘על הדרך’, דבר שנתפס כקל יותר לשתף תמונה מאשר תוכן כתוב.  למעשה השימוש בתמונות פותח אופציה לקהל רחב שעד כה היה מסויג מהכתיבה, כעת אין צורך במילים, תמונה מעבירה את המסר.

תמונות מאפשרות לגולש להבין את המסר באמצעות משהו מעט יותר מוחשי ממילים, כך שלמעשה הגולש כמעט ומרגיש את המוצר.  אמנם לא ניתן להרגיש את המוצר באופן מוחשי, אך בהחלט ניתן להבין את מרכיביו השונים באמצעות תמונות המחשה טובות.  מותגים שיבינו את כוחן של תמונות, יכולים להגדיל את מעגל הלקוחות, אם יכתבו פחות ויצלמו יותר.

ניתן לרתום את כוחה של התקשורת החזותית ליצירת קהילה פעילה, כאשר מתמקדים בתוכן של הגולשים עצמם.  לדוגמא, כאשר יוצרים קמפיין השקה למותג או למוצר, אפשר לשתף את הגולשים בהעלאת תמונות שמציגות את השימוש במוצר עצמו, או את הרצון שלהם להשתמש במוצר ובכך לשלב בין הגולש ומעגלי החברים שלו, לבין המותג.  בדרך זו ניתן להגדיל את האינטראקציה בין הלקוח למותג ברשת החברתית. 

מנועי החיפוש כיום מדרגים את התוכן ברשתות החברתיות, על בסיס כמות האינטראקציות והשיתוף.  מותגים יכולים להשתמש בתוכן חזותי במדיה החברתית, כדי להגדיל את המעורבות, לספק השראה ולחולל שיווק וויראלי למותג.