אם נבחר באפשרות כלשהי, מה המחיר של אי הבחירה באפשרות השנייה? אם נמשיך להתלבט בין האפשרויות השונות, מה המחיר של ההתלבטות האינסופית? פעמים רבות, אנחנו כבעלי עסקים נמצאים בצמתים של קבלת החלטות, וקשה לנו מאוד להחליט. בכל בחירה יש ויתור, ומה אם בוויתור הנוכחי, אנחנו טועים? איך נדע שאופציה א’ עדיפה על אופציה ב’ ומתי הזמן הנכון לקבל החלטה?

לפי דן אריאלי (בספרו “לא רציונאלי ולא במקרה”) – יפה שעה אחת קודם. ככל שנקדים לקבל החלטה ונעצור את ההתלבטות, נרוויח את הזמן של העשייה. הדבר הטוב ביותר הוא פשוט לקבל החלטה, ולהבין שלמרות שבכל בחירה יש ויתור, כאשר בוחרים באופציה אחת, מוותרים על השנייה. יחד עם זאת, כאשר בוחרים צועדים צעד נוסף בהתקדמות העסקית. לעיתים קרובות אני ניצבת מול בעלי עסקים המתלבטים אינסוף התלבטויות לגבי שם העסק, עיצוב הלוגו, מבנה התמהיל העסקי ועוד שאלות רבות ואחרות שעוצרות אותם מהתקדמות אל המטרה האמיתית – הגדלת רווחיות העסק.

נכון שבחירת שם לעסק ועיצוב הזהות המותגית (לוגו, כרטיס ביקור, אתר אינטרנט ועוד), אלה הן החלטות חשובות, שעד שלא תתקבל החלטה לגביהן, לא נוכל להתקדם בעסק. נכון שבחירת שם לעסק ועיצוב הלוגו משמעותיים מאוד במיתוג העסק וישפיעו עלינו לאורך זמן. אבל, ישנו דבר פשוט מאוד שכדאי לנו להפנים, ככל שנמשיך להתלבט, כך גם נדחה את הצלחתנו העסקית.

בעצם הבחירה בשם העסק וההתקדמות לבחירה בלוגו ובזהות מותגית, אנחנו עושים צעד ראשון בנוכחות העסקית שלנו. הדבר דומה מאוד לבחירת שם לילד, קשה מאוד להחליט, מחכים לראות מי נולד, את החיוך הראשון, להרגיש את הקשר הראשון, ומרגע שבחרנו שם, הכל מתעצב על פיו. פתאום הדברים מסתדרים, לתינוק שנולד יש דמות ברורה, שמו מציג אותו נאמנה. כך גם העסק שלנו, ברגע שבחרנו שם, נוכל לעשות את הצעד הבא.

אם לא נבחר בשם לעסק לא נוכל לעצב לוגו, לא נוכל לייצר זהות מותגית זו או אחרת ובכל פעם שנתייצב מול לקוח פוטנציאלי נתחיל לגמגם, נתעכב על הסבר ‘למה אנחנו תקועים’ במקום להיות עסוקים בהסבר על המוצר / שירות שאנחנו מספקים.

אז מה עושים? פשוט לעשות, פשוט להחליט שמקבלים החלטה ומרגע שההחלטה התקבלה, מתקדמים הלאה. לא עוצרים ולא חוזרים לאחור.

כדאי לבחור ולהתחיל לצעוד, והעצה הבאה היא להיות במקום מספיק זמן כדי להצליח. לא להתייאש מהר מדי, לא להרים ידיים אחרי מספר כישלונות ו/או טעויות, כי אלה יגיעו ממילא, צריך רק להבין שאלו מהמורות בדרך להצלחה. ואם לאחר זמן רב עדיין השם לא מסתדר, הלוגו לא משרת את מהות העסק, תמיד נוכל לערוך מיתוג מחדש.

קיימים מאגרים רבים של תמונות, סרטים ומוסיקה לשימוש חופשי לעסקים. למעשה מדובר במאגרים של תוצרים של אמנים שונים, המציעים את המוצר שלהם למכירה. אבל מה קורה כשאנחנו מוצאים פרצות ומורידים את התמונה ברשת, מעתיקים ומדביקים אותה באתר שלנו, ללא רשותו של בעל התמונה? מבלי להיכנס לפרטי הפרטים של החוק לקניין רוחני (בשביל זה קיימים עו”ד לקניין רוחני), אני באופן אישי, ממליצה בחום להימנע משימוש בתמונות לצורך קידום פעילות שיווקית לעסקים, ללא קבלת רשות מפורשת מבעלי הזכויות. כדי להקל עלינו, נוצרו מאגרי התוכן ברישיון, בהם ניתן לרכוש תמונות, סרטים ומוסיקה תמורת תשלום הגיוני.

במרבית מאגרי התמונות התהליך פשוט מאוד. לאחר רישום בסיסי, רוכשים קרדיט להורדת תמונות, הקרדיטים על פי רוב באים בחבילות, ככל שנגדיל את חבילת הקרדיט, מחיר התמונה היחיד ירד בהדרגה. אולם, לטעמי אין צורך ברכישה גדולה, תתחילו בקטן ותתקדמו צעד אחר צעד. ישנם מאגרים שניתן לרכוש בהם תמונות במחירים שנעים בין 0.75$-2.00$.

רשימת מאגרי תמונות: http://www.fotolia.com/ / http://www.istockphoto.com/ /http://www.dreamstime.com/ / http://www.stockvault.com/ / http://www.evertystockphoto.com/ /http://www.photogen.com/ /

ישנם מאגרי תמונות חינמיים, מהם אני באופן אישי ממליצה להימנע, אולם, במידה ובחרתם להשתמש בתמונה ממאגר חינמי, תקפידו לקרוא את האותיות הקטנות. על פי רוב, במאגרים אלו אנו נדרשים לתת קרדיט (הכרה) ליוצר התמונה. חלקם דורשים קבלת אישור בכתב מהיוצר (זה דרך אגב מה שהחוק מחייב), אחרים דורשים כתיבת שם היוצר בסמוך לתמונה וקישור לאתר של היוצר וכדומה. המלצה – פשוט חפשו את האותיות הקטנות ותקראו. כך תמנעו מאי נעימויות בעתיד.

כשעושים שימוש בתמונה שנרכשה על פי חוק, ממאגרי התמונות המורשים, רצוי מאוד לשמור את התמונה בשמה המקורי, לצורך איתור והוכחת הקנייה בעתיד, במקרה של פנייה משפטית מיוצר התמונה או מישהו מטעמו. אני ממליצה לשמור את התמונה בתיקיה הנושאת את שם המאגר, ובמידה ואני רוצה לאתר את התמונה במחשב בעזרת מילת חיפוש, אוסיף את המילה לשם המקורי של התמונה. בכל מקרה של רכישת תמונה, חשוב לשמור את הוכחת הקנייה, כלומר, שמרו את חשבונית הקנייה. עצה קטנה: אפשר לערוך רשימה בקובץ אקסל, בה תרשמו את שם מאגר התמונות ממנו נרכשה התמונה, שם התמונה (כמו שמופיעה במקור), תאריך הרכישה ומספר החשבונית. כך תהיו מצוידים ליום גשום.

מתוך ויקיפדיה: “זכות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.  ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה copyright) – ולידו הביטוי “כל הזכויות שמורות”, אך בישראל וברוב מדינות העולם, הדבר איננו הכרחי, והיצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון, אם היא עומדת בתנאים מהותיים אחרים”. מקור: :זכויות יוצרים/ http://he.wikipedia.org/wiki/

האם גם לך קרה שהדפסת כרטיסי ביקור ואחרי זמן קצר מאוד, הפרטים כבר השתנו?

הגעת לכנס חשוב או לפגישה ושכחת את כרטיסי הביקור במשרד, מה עושים?

בעידן בו הדברים משתנים תדיר, ישנה חשיבות גבוהה מאוד להיותנו מעודכנים וליכולת שלנו לעדכן את הלקוחות והעמיתים, איתם אנחנו נפגשים.  האם כרטיס הביקור המסורתי, זה החופן בחובו את הטלפון, האימייל וכתובת האתר שלנו, האם הוא באמת משרת אותנו בהיבט העסקי?

בימים בהם כמעט כל אחד מחזיק טלפון חכם, מה דעתכם לנסות ולצאת מהקופסה (ולהיכנס לאחרת…) ולהכין את קוד הQR העסקי שלכם?

מהו אותו קוד ומה אפשר לעשות איתו?

זהו סוג של ברקוד, המקדד מידע טקסטואלי בצורה גרפית מרובעת.  הקוד הומצא במקור לשימושים אחרים, אך בעידן של טלפונים חכמים ומצלמות סלולריות, ניתן להשתמש בו לקידום הפעילות העסקית שלנו.  הקוד מוצג כריבוע עם אוסף של נקודות וצורות והכל בשחור, את הקוד ניתן לקרוא בקלות מכל מכשיר לסולרי נייד עם מצלמה ואפליקציה פשוטה המותקנת עליו. השימוש הוא כל כך פשוט, שכדאי לכל אחד מאתנו לאמץ אותו. 

מגדירים מידע בתוך המקדד (www.qrcoder.co.il), ניתן להכניס שם מלא, שם העסק, אתר אינטרנט, דף הפייסבוק, פרטי יצירת קשר, תמונת לוגו ומידע טקסטואלי.  מיצרים את הקוד ושומרים אותו.

את הקוד עכשיו ניתן להדפיס על גבי כרטיס הביקור הרגיל שלנו, וכך מקבל הכרטיס יכול לעדכן את הפרטים שלנו ברגע אחד, בו הוא מכוון את מצלמת הטלפון הסלולרי שלו וקורא את הקוד, ומיד מגיע לפרטים שהזנו.

זוהי למעשה במה לפרסום של העסק, אמנם לא סקסי במיוחד, נראה ריבוע שחור, ולעין רגילה קשה לראות את הבידול בין ריבוע אחד למשנהו, אבל תחשבו כמה מידע אפשר להכיל בתוכו. טיזר קטן לידו ואתם יכולים לפרסם קמפיין שלם, את כל המידע אודות הסמינר / הכנס שאתם מקיימם או מוצר חדש שאתם משיקים.  תהיו יצירתיים בשימוש שלכם בקוד QR, תשתפו את העמיתים והלקוחות בקוד על גבי הרשת החברתית, באתר שלכם ובכל מדיה בה אתם מפיצים מידע אודות העסק שלכם. כך הצופים יוכלו בקלות להיות מוזנים ממידע נוסף אודותיכם.

הוא יכול להיראות נקי מכל פרט מזהה, ורק מי שיכוון את קורא הקודים יוכל לדעת מה מסתתר מאחוריו, והוא יכול להכיל גם פרטי מידע מקדימים, כולל בחירת צבעים ייחודית, חישבו על שימוש בצבעי המותג כחלק מהקוד.

לאחרונה השתתפי בדיון בבחירת לוגו לעסק בהקמה.  בעלת העסק פנתה למעצב גראפי מוכשר מאוד, על גבול האמן, אולם התוצאות (הסקיצות) שקיבלה, לא הניחו את דעתה, המסר השיווקי לא היה ברור כלל, ונשאלה השאלה – איך בונים לוגו, איך מסבירים למעצב מה באמת רוצים?

מה צריך כדי להגדיר מותג, מה זה בכלל מיתוג והאם זה נועד רק לעסקים גדולים?

ההגדרה של מותג: האופן בו הצרכן תופס את המוצר או השירות של העסק, כייחודי ובעל הבטחה.  למותג מוצלח יש DNA  ייחודי.  יש לו שם, פנים, אופי ותכונות ייחודיות, ואנחנו (הצרכנים) מגבשים דעה כלפיו, על פי רוב מלווה ברגשות.

מיתוג לעומת זאת, זה התהליך שבו ניקח בעל עסק, מוצר או שירות ונמתג אותו.  נפעל על מנת לצרוב בתודעה של הצרכנים את אותו DNA ייחודי ושונה מהמתחרים, אשר בכל פעם שצרכן נתקל בסמלי המותג, יתעוררו בליבו הרגשות כלפיו.

תהליך המיתוג משול לריצת מרתון, זהו תהליך ארוך, אך מי שדבק במטרה, סופו שיגיע לקו הגמר עם מותג ממשי.  התהליך כולל כמה שלבים הכרחיים כדי שהמיתוג אכן יצליח, כזה שייחרט היטב במוחם של הלקוחות ויהיה מספיק מבודל מהמתחרים. 

תהליך המיתוג הנו תהליך ארוך, היות ואנחנו רוצים למקם היטב בתודעה של הצרכן והשאיפה האמיתית היא, שהצרכן יזהה את המותג, גם בהיעדרו של המוטיב המרכזי – הלוגו.  או אז נדע שהמיתוג הצליח.

שלב ראשון –מתחילים בעיצוב האישיות של המותג, בוחרים מהם המאפיינים של התכונות הדומיננטיות שאנחנו רוצים לנכס למותג.  האם אנחנו מכוונים למותג יוקרתי או עממי, האם ססגוני או סולידי.  תכונות האופי יקושרו לאחר מכן לכל אחד מהמרכיבים הוויזואליים.

נעניק לו פנים – נבחר שם, אלמנטים (סמלים) מובילים ללוגו, נחליט באיזו שפה המותג ידבר ללקוחותיו, האם הלוגו יהיה מורכב מריבוי שפות או משפה אחת ברורה.

מראה – מגדיר מהם צבעי המותג וסוגי הפונט, בהתאמה לתכונות האופי.  אם בחרנו בסולידי, לא ניקח פונט צעקני לדוגמא.

מיתוג לא רק לעשירים – מיתוג לא חייב להיות כרוך בהוצאות כספיות גדולות, עסקים קטנים בעלי תקציב פרסום מוגבל יכולים להסתייע במדיה האינטרנטית לחשיפת מרכיבי המותג, בכל פעם שיוצרים תקשורת שיווקית עם הלקוחות.  אם פעם כדי להחדיר מותג חדש היה צורך בתקציבי ענק כדי לפרסם בשילוט חוצות, בטלוויזיה ובכל אמצעי תקשורת המונים אחרת, כיום הרשת בכלל והמדיה החברתית בפרט, מאפשרת לנו נגישות גבוהה לקהל יעד ממוקד, כזה שאליו אנו מכוונים את המיתוג העסקי שלנו.

בכל דרך בה נבחר לתקשר עם הלקוחות, עלינו להקפיד על כלל אחד פשוט: תמיד להשתמש בשילוב של הלוגו + צבעים קבועים + פונט מוביל, החיבור של שלושת המרכיבים האלו יחד, פעם אחר פעם, יוצר תבנית ברורה וזו תחילת המיתוג העסקי.

לדוגמא: אם בחרתי בצבעי לוגו אפור וצהוב חלמון, בכל הפעמים בהם אציג תכנים במדיה האינטרנטית, אעשה שימוש בצבעים אלו, או לכל הפחות באחד מהם, אם בכותרות, אם בגוף הטקסט ואם באלמנטים נוספים שאוסיף.  כמו כן, כל החומרים הגרפיים יכילו מעבר ללוגו, גם את שני הצבעים המובילים, כך יהיה בבאנר בדף האתר, בתמונת הפרופיל בפייסבוק, בדיוור לרשימת התפוצה ובחתימה האישית באימייל וכך הלאה.

עצה קטנה לאלו שרק מתחילים וגם לאלו שמשדרגים: כשפונים למעצב גרפי בבקשה לבניית לוגו או באנר לאתר, ציידו אותו במידע מקיף שיאפשר לו לספק לכם סקיצות מוצלחות, של מבחר לוגואים שישדרו היטב את המסר השיווקי של העסק שלכם.

ישנם ארבעה אלמנטים חשובים:

1. 1.     מסר – להגדיר היטב מהו המסר השיווקי שהלוגו צריך לשדר
2. 2.     שם – לבחור שם שמייצג את העסק / המוצר / השירות ומחזק את המסר השיווקי
3. 3.     צבע – להגדיר מהם הצבעים המובילים במותג, רצוי לבחור ב 2 צבעים
4. 4.     פונט – מהו סוג הכתב שיתחבר למסר השיווקי

אם תצליחו לספק למעצב את כל 4 הפרמטרים האלו, סביר להניח שכשתקבלו את הסקיצות, תהיו בבעיה חדשה, איך בוחרים לוגו טוב מתוך מגוון של סקיצות מוצלחות (צרות של עשירים…).