קפה נמרוד – מסעדה גלילית בתל אביב, מקום בו ראש פינה מגיעה לנמל [חוויה אישית]

כי אם נעשה בדיוק את מה שהמתחרים שלנו עושים, יש סיכוי שנצליח?

אין עסק ללא מתחרים, גם אלו שחושבים שהם לבד בתחומם, אם הם מסתכלים סביב, הם מגלים שהם לא לבד.  לעתים התחרות היא עקיפה (כתבתי על כך בפוסט “מי במאת המתחרה שלך?”).  התחרות האמתית היא תחרות על הצרכן.

המשמעות היא, שאם כל העסקים בתחום שלך, יפעלו בדיוק אותו הדבר, איך הצרכן ידע להבדיל בינך לבין האחרים?  ואם הוא לא ידע להבדיל ביניכם, למה שיבחר דווקא בך?

שאלת הבידול היא שאלת השאלות בשיווק, והבידול מגיע מכיוונים רבים, אך חשוב מכל הוא לא רק מה שאנחנו עושים, אלא איך שהצרכן תופס אותנו.  וכדי שניראה בעיניו של הלקוח הפוטנציאלי שלנו, אחרים, עלינו לפעול אחרת מהמתחרים.

הבידול מתחיל במראה החיצוני, במה שרואים בקלות, אבל הבידול המשמעותי הוא באיכות הקשר בין הלקוח לעסק.  אנחנו נוטים לחשוב שאנשים קונים באופן רציונאלי, אך ברור לנו כיום שהקנייה מונעת באופן אמוציונאלי. ובמקום בו כולם נמצאים אחד ליד השני, הרגש יגבר על השכל.

סיפור אישי שלי, לפני כשבועיים, עת חגגתי ביחד עם אלי, בן הזוג שלי, 20 שנות זוגיות מאושרות, יצאנו לארוחת ערב חגיגית בנמל תל אביב.  חיפשנו לנו מסעדה טובה, ומי שמכיר את נמל תל אביב, קל למצוא מסעדות טובות בנמל.  בחיפוש אחר מסעדה טובה נכנסנו לראשונה (ולא אנקוב בשמה), הכל נראה ממש טעים, אבל לאנשים אחרים… פשוט לא היה לטעמנו, אז יצאנו והדגשנו בפני המארחת שזה לא הם, זה אנחנו.

עברנו למסעדה השנייה, הפעם, מסעדה איטלקית, אי אפשר שלא להצליח, כך על פי תפיסתי, פשוט כי אני ממש אוהבת פסטות…  נכנסנו, ביקשנו בחוץ אבל ללא עישון, אין דבר כזה… ליד הים, ה’בחוץ’ שמור למעשנים בלבד… באסה, אבל נכנסנו פנימה.  הכיסאות שהן למעשה ספסלים, שישבו עליהן הרבה בחוץ, מסמורטטים ולא נקיים, ביקשנו לעבור למקום נקי יותר, ונענינו בשלילה, לא כי לא רצו להיטיב איתנו, פשוט ‘כי זה מה שיש’.

עברנו הלאה, הפעם הגענו ל‘קפה נמרוד’.  מקום קסום!  כבר בכניסה כששאלנו אם אפשר בחוץ ולא ליד מעשנים, נענינו בחיוך ובחיוב ואף בהתחייבות לוודא שלא ישבו לידנו מעשנים.  איזה כיף, מתייחסים אלינו באופן אישי.  כשקיבלנו את התפריט, פתחנו וקראנו את הסיפור של בית הקפה.  ובדיוק כמו שהתכוונו – הם פשוט הביאו את ראש פינה לתל אביב.  אני הרגשתי בבית ומרגע זה ואילך, הכל קסום.  האוכל, השפע, היחס האישי, תשומת הלב לפרטים הקטנים, הכל נמשך כל הערב, וגם כשיצאנו, השמחה שבה ראינו אנשים שחוזרים למקום שהם מכירים ויודעים שהם יקבלו בו בדיוק את מה שהם מחפשים.  זה בידול אמיתי.  בידול משמעותי.

והאוכל – הרי זו מסעדה, לא?  האוכל לא היה שונה בהרבה ממסעדות שכנות.  אבל תשומת הלב, האווירה מסביב, בהחלט אחרת!

ולכן, חשוב מאוד להפנים שבידול, שונות, ייחודיות לעתים באה לידי ביטוי במרכיבים עקיפים ולא במוצר או השירות עצמו.

מחפשים מקום טוב להתפנק בו עם בן/בת הזוג ו/או המשפחה, ממליצה בחום לבקר בקפה נמרוד, מסעדה גלילית בתל אביב, כי בהחלט ראש פינה הגיעה לנמל.  ו… לא, אין להם מושג בכלל שאני כותבת את הפוסט הזה, זו המלצה נטו.