לא ידעתי שאסור… על אתיקה באינטרנט

בשבוע שעבר וויקיפדיה באנגלית הוחשכה במחאה על השינוי הצפוי בחוק הגנת קניין רוחני, שמציעים בפרלמנט האמריקאי.  תחום האינטרנט עדיין פרוץ בהיבט ההגנה על קניין רוחני וזכויות יוצרים.  העתקת תכנים ושכפולם נהיו דבר שבשגרה אצל חלק מהגולשים, המבקשים להביא תנועה לאתר או לקידום פעילות כזו או אחרת.  גוגל מנסים להקטין זאת על ידי שימוש בגוגל פנדה וכלים נוספים, הבאים להגדיל את רמת האמינות של המידע שאנו מספקים ברשת.  ישנם סעדים שונים ממקורות שונים, אך כל אלו לא יסייעו לנו, כנגד בעלי עסקים שיחליטו לעשות בתכנים שלכם כבשלהם.

ולא חשוב אם מדובר בתוכן כתוב בטקסט, כדוגמת פוסט או מאמר או בתוכן של תכנות, קודים של HTML, CSS, PHP  או אחרים.  יש כאלו שתוהים מה נחשב לגניבת קניין רוחני, ולמה בכלל קיים הצורך בהגנה על קניין רוחני בעידן של מידע חופשי.  תחום הקניין הרוחני הינו תחום מקצועי מאוד בתוך עולם המשפטים, ובפוסט זה כלל לא אנסה לבחון את ההיבט המשפטי של גניבת זכויות יוצרים, אלא לשתף אתכם בדילמה של “מתי ומה נכון לעשות, כשאני מגלה שגנבו ממני…”

 נכון שישנם הרבה מאוד אזורים אפורים, הקווים לא ברורים לכולם, מה נחשב קישור לגיטימי לאתר אחר ומה נחשב להפרה בוטה של קניין רוחני, אבל, מעל הכל ואולי לפני הכל, ישנה התנהלות אתית בעסקים, שעל כל אחד מאתנו לאמץ אותה.

לפני כשבוע נתקלתי בהתנהגות מצד לקוח שמאוד הפתיעה אותי, מעבר לגניבת התוכן, שהוכחה מעל לכל ספק, מעבר לאמירה “לא ידעתי שאסור לי”, הפתיעה אותי בעיקר הכוונה, שכפי הנראה הייתה שם עוד בתחילת ההתקשרות העסקית בינינו. 

לקוח שמזמין עבודה, מתמהמה בתשלום עבורה, ולאחר מכן מסתבר שכבר בשלבים מוקדמים מאוד של הגהה על התכנים, כבר העתיק אותם… זה הרבה מעבר ל”לא ידעתי שאסור לי” או לכל אמירה מופתעת מצד הלקוח. [את הנושא המשפטי אפשר בהחלט להשאיר לעו”ד ובתי משפט..]

האינטרנט מזמן לנו הזדמנויות עסקיות רבות, יחד איתן חשיפה ונגישות גבוהה לתכנים איכותיים מאוד.  אבל איפה נמתח הגבול של שימוש במידע שאנו לומדים ברשת ועד לגניבת תוכן? האם אנו עוצרים לרגע ובודקים את עצמנו, האם נוהגים ביושר ובצורה אתית?

בימים האחרונים אנחנו מדברים הרבה על שם טוב, בידול, מיתוג ועוד מילים (סיסמאות) טובות בשיווק.  האם מישהו מאתנו חושב מה הנזק שאנחנו עשויים לעשות לעצמנו בהתנהגות לא הולמת שכזו?

על אתיקה בעסקים נכתבו מאמרים וספרים רבים.  נכון, שהאינטרנט מזמן לנו פיתוי גדול להעתיק, אבל גם כשמחליטים להעתיק דבר מה, כדאי מאוד שיהיה זה המודל עצמו ולא התוכן.  כלומר, כשאנו רואים שמודל עסקי עובד נהדר בענף שלנו או בענף אחר, כדאי ללמוד היטב מה עובד טוב ולמה ו”להעתיק” את הקונספט לא את התוכן.  גם בעולם השיווק באינטרנט לא מקובל להעתיק את התוכן של המוצר, אלא את רעיון ההגשה.

וחשוב לא פחות שנבין  מה קורה לנו, כבעלי עסקים בהתנהלות לא אתית כלפי הספקים שלנו, האם התנהגות זו לא תדבק בנו גם כלפי הלקוחות שלנו?  בגיליון הקודם כתבתי על אותנטיות במיתוג, לטעמי, ישנו קשר ישיר בין התנהלות אתית בעסקים לאותנטיות שלנו.  אנחנו מי שאנחנו, גם כלפי הספקים שלנו, גם כלפי הלקוחות וגם כלפי החברים ובני המשפחה.  לרוב, לאדם יש אישיות אחת שאיתה הוא קם בבוקר ואתה הוא הולך לישון בלילה.  כשאני נתקלת בסיטואציה של חוסר הגינות מצד לקוח שלי, ישר אני חושבת ומה היה קורה לו הייתי לקוחה שלו…

 

2 תגובות
  1. מיכל
    מיכל says:

    צודקת לגמרי. אני נמצאת בתחום (תיירות) שכל הזמן הצעות שלי מועברות ללא “סגירות עסקה” וזה בסדר- קורה, אבל מצאתי שלקוחות לוקחים את ההצעות המושקעות לספקים “זולים” יותר…שיספקו להם “כמו זה…” ודווקא השבוע פניתי לסופרת מוערכת שאני מעוניינת לשלב את ציטוטים מספרה בטיולים דשלי וכן תמונת כריכת הספר שלה בפרסום, וקיבלתי את בירכתה והסכמתה לכך, אני חושבת שאכן כך צריך להתנהל!!!
    תודה על ההארה את התחום הזה

  2. טל פרנק בן-משה
    טל פרנק בן-משה says:

    מיכל, הדרך הנכונה היא בהחלט לקבל אישור מראש, ואז, אין כל בעיה, ולהיפך, כך אנחנו אפילו מגדילים את החשיפה אחד של השני.

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.