בסקר שנערך על ידי Content Marketing Institute UK ב 2016, 89% מהנשאלים ענו כי לחברה שלהם יש אסטרטגיית תוכן מוגדרת, ו 66% מהמשווקים אף טענו שהם מצפים להגדלת תקציב התוכן בשנה הקרובה.

נצפה גידול בכל הטקטיקות של שיווק באמצעות תוכן במהלך השנה האחרונה, כאשר הגידול המשמעותי הוא בתמונות ואיורים, שעלו מ 63% ל 75%.  שימוש בווידאו ובאינפוגרפיקה עלה ב 10%.  ובהתאמה, בין הרשתות החברתיות, יוטיוב עלתה מ 68% ל 81% שימוש בתוכן שיווקי.  ובאופן לא מפתיע, תוכן בתשלום גם הוא בעלייה, כאשר התשלום עבור קידום פוסטים עלה מ 34% ל 64%.

נתונים אלו מראים ללא ספק, שהתוכן מהווה כלי משמעותי בקידום המותג והעסק.  וככל שמקפידים על תוכן איכותי ומעניין, כך התוכן רב עוצמה ומניעה את הקוראים לפעולה.

כמה מילים במאמר? 

מה נכון, מאמר שלא יעלה על 500 מילה והקוראים יגיעו מיד לעצם העניין, או מאמר ארוך ומעמיק?  התשובה נמצאת במשתמש.  אם המשתמש קורא את המאמר במחשב שולחני, אזי, מאמר ארוך ומעמיק בהחלט יכול לתת מענה טוב יותר, מאשר מאמר קצר.  אם המשתמש קורא את המאמר בטלפון הנייד, יהיה לו קשה מאוד לקרוא את המאמר עד הסוף, ולכן, חשוב להבין איך ובאילו מכשירים התוכן שלנו נצפה.  רצוי להתאים את המאמרים לצורת הקריאה, אפשר בהחלט לכתוב תקציר למאמר ולתת מענה לקוראי הניידים, ולאפשר קישור לקריאת המאמר המלא, לאלו הרוצים בכך.  למשתמשי הניידים כדאי למצות את העניין במאמר של 200-300 מילה, עם אפשרות להקליק על קישור למאמר המלא, שיכול להכיל גם 1000 מילה, במידה כמובן ויש תוכן איכותי.

אל תכתבו מאמרים ארוכים, אם אין לכם משהו מעניין להגיד.

איך להתמודד עם תוכן ארוך?

איך אפשר לפרסם מאמר ארוך ועדיין לשמור על תשומת הלב של הקוראים?  כל עוד מקפידים לכתוב מאמר מעניין, תוכן רלבנטי לקוראים, כך נגדיל את הסיכוי שיקראו עד הסוף.  כל אחד מאתנו מכיר את העסק שלנו טוב מאוד וכך גם לגבי התחום בו העסק שלנו פועל.  ככל שחשוף מידע וידע אודות תחום העיסוק שלנו.  ככל שנשתף בדילמות, בפתרון בעיות,  נציג מקרי בוחן, ואף נחשוף כישלונות ו/או תקלות שקרו בחברה והדרך בה פתרנו אותן.  אלו הם תכנים שמעניינים את הלקוחות הקיימים והפוטנציאלים.  חשיפת מידע וידע שלנו, מציג אותנו מול הקוראים שלנו כמקצוענים הבטוחים בעצמם.  חשיפה של תקלות ופתרונן אינה מקטינה או מחלישה אותנו, היא מציגה אותנו כבני אדם, כאנושיים, שיכולים לטעות.  כל זמן שנראה איך אנחנו לומדים מהטעויות, ולא נספר רק על הצלחות, נחזק את הקשר עם הקוראים.

החשיפה ברשתות החברתיות מציגות אותנו כאנשים, החיבור שלנו לעסק נעשה גם הרבה מעבר לשעות העבודה הרשמיות.  אפשר בהחלט ליצור חיבור שכזה גם דרך המאמרים.

איכות, איכות ושוב פעם איכות

חשוב לשמור על עקביות בפרסום התוכן, אבל חשוב יותר להקפיד על תוכן איכותי ומעניין.  אם אנחנו מפרסמים רק כדי שמנועי החיפוש יראו שהכנסנו תוכן חדש לאתר, אין לזה ערך.  אם לא קוראים את התוכן שלנו, לא עשינו כלום.  אם לא נקפיד על תוכן איכותי ומעניין, לא יקראו אותו!

החשוב ביצירת תוכן לקידום העסק הוא שיקראו אותו.  המטרה היא לגרום לקוראים עניין וסקרנות, שימשיכו ויישארו באתר עוד קצת, יקראו עוד פוסט, ובדרך זו יכירו את העסק שלכם קצת יותר טוב.  תוכן לא איכותי, יבריח את הקוראים מהאתר.  חשוב להבין מה מעניין את הקוראים, לגוון בצורות הכתיבה ולא להתפשר על איכות התוכן.

חשוב להיות יצירתיים, אבל היצירתיות אינה המטרה.

חשוב שלא לדבר בקלישאות, סטראוטיפים, לא להיות ציניים, להקפיד לכבד את הקוראים, באשר הם.

ולסיכום – חשוב להבין מה מעניין את הקוראים שלנו, באיזה מכשירים הם משתמשים, איפה הם נמצאים בזמן שהם צורכים את התוכן, ולוודא שאנחנו מסוגלים להתאים את התוכן שלנו להתנהגות צריכת התוכן שלהם.  בסופו של יום, אנחנו כותבים כדי להיות איתם במערכת יחסים ארוכה.

עסקים רבים מתלבטים בשאלה אם להשקיע זמן ומאמץ בכתיבת בלוג. לא כל אחד יכול לכתוב, לא כל אחד מרגיש נוח עם הכתיבה. קשה למצוא נושאים מעניינים עליהם אפשר לכתוב. ועוד אי אילו סיבות (תירוצים) למה לא לכתוב… אני ממליצה לנקות את ה’רעשים’ האלו ולהבין מה היתרונות בניהול בלוג עסקי. כזה המתעדכן באופן קבוע ולאורך זמן.

הנה כמה סיבות שבגללן כדאי להשקיע את הזמן בכתיבת פוסטים לבלוג:

שיווק אפקטיבי הוא זה הפוגש את הלקוח במקום בו הוא מצפה להיפגש אתנו.  זו הסיבה שעל פי רוב לא נסתפק רק באתר אינטרנט, מקצועי ואיכותי ככל שיהיה, כי כדי שהלקוחות שלנו יפגשו אותנו ישירות באתר, נצטרך להשקיע מאמצים רבים וממון בהבאת תנועה לאתר.  ולכן, אחת הדרכים האפקטיביות להבאת תנועה איכותית לאתר העסקי, היא באמצעות נוכחות נבונה ברשתות החברתיות.

כל עסק צריך ללמוד על התנהגות הלקוחות שלו, להבין באיזו מדיה חברתית הם נמצאים ובאיזו מדיה חברתית שבה הם נמצאים, גם נוח להם להיפגש אתו.

כי, לא תמיד יש חפיפה בין השניים.  לדוגמא, מנהלת משאבי אנוש המאתרת עובדים חדשים לארגון, תשמח לפגוש אותנו בלינקדאין, תשמח לקרוא מאמרים שנעלה ללינקדאין ואף להיתקל במודעת פרסום ממומן.  אולם, כשהיא מבלה עם החברות שלה באינסטגרם, לא ימצא חן בעיניה שנעקוב אחריה, אם המטרה שלנו היא מטרה עסקית.

צריך להתקיים החיבור בין המקום בו הם נמצאים למקום בו נוח להם לפגוש אותנו.  כשיש הלימה בין שני אלו, נוכל לייצר תנועה בחזרה לאתר העסקי.

למדנו, הבנו, איתרנו את הרשתות החברתיות שבהן נכון לנו לפעול, מה עושים עכשיו?

לאחר שסיימנו בתהליך החקירה ולמדנו מהן המדיות החברתיות בהן כדאי לנו לפעול.  עלינו ללמוד איך נכון לפעול בכל אחת מהמדיות האלו.

בכל רשת חברתית כללי המשחק מעט שונים, יש את אלו שהמילים חזקות בהן – לדוגמא לינקדאין ופייסבוק.  ויש את אלו שהוויזואליות חזקה בהן – לדוגמא פינטרסט ואינסטגרם.  ויש מדיה נוספת שמהווה אתגר לא קטן לפעול בה, והיא הוואטסאפ.

המכנה המשותף הוא – שלא משנה  באיזו רשת חברתית נבחר לפעול, תמיד עלינו להקפיד על איכות התוכן ועל המקצועיות שלנו.  זכרו, אנחנו בוחרים להיות במקום בו הלקוחות מצפים לפגוש אותנו ולכן, המקצועיות שלנו נבחנת.  עלינו להקפיד לספק תוכן רלבנטי ומעניין, הקשור באופן ישיר לתחום העיסוק.

איך מתפעלים מספר מדיות, מבלי לשכפל תוכן?

העלינו לאתר תוכן מעניין, מה עושים עכשיו?  מייצרים שובל תוכן ברשתות החברתיות, שיוביל את הקוראים בחזרה לאתר.  איך? כותבים פתיח, תקציר, טיזר מעניין לאותה פיסת תוכן מעניינת ומוסיפים קישור ישירות למיקום המדויק באתר.

לדוגמא, עסק של עיצוב פנים, לאחר העלאת תמונות מפרויקט שיפוץ חדר אמבטיה, אפשר להשתמש בכל פעם בתמונה אחת מתוך הגלריה, ולמקם אותה ברשתות החברתיות החזקות בוויזואליות ולהוביל את הגולשים בחזרה לאתר.  כמובן שכדאי להוסיף מספר מילים, ליצור סקרנות, כדי שיקליקו על הקישור.  על פי רוב, תמונה לבד לא תיצור מספיק עניין.

אם כל כך חשוב להיות ברשתות החברתיות, אז למה בכל זאת צריך אתר עסקי?

ההבדל בין שימוש בדף עסקי ברשת חברתית, פייסבוק, לינקדאין, פינטרסט, אינסגרם וכדומה, לבין אתר עסקי הוא ההבדל בין להיות אורח במדיה השייכת לאחרים, לבין להיות בעלי נכס.

ראו לדוגמא את מקרה ‘סטטוסים מצייצים’.

התנודה של הלקוחות שלנו ברשתות החברתיות היא מהירה מאוד, ולנו, כעסקים וחברות לוקח זמן ללמוד איך להתנהל במדיה החברתית.  עד שנלמד איך להתנהל בה, הקהל שלנו יזוז למדיה האטרקטיבית הבאה.  לכן, חשוב להבין איפה הלקוחות שלנו נמצאים ואיפה הם מצפים לפגוש אותנו ושם לפעול.

נרצה למצוא את המדיה שבה הקהל שלנו נמצא, למשוך אותו לאתר שלנו וששם יקרו הדברים.  שבאתר יזמינו עבודה, שמהאתר ירימו טלפון, שבאתר יעברו מעמוד תוכן אחד לאחר וילמדו עוד על העסק שלנו.

ברגע שהצלחתי להביא אותם מהרשת החברתית ולהכניס אותם לאתר שלי, התחרות שלי על תשומת הלב היא עם עצמי.  התחרות בין עמוד תוכן אחד לשני, בתוך האתר שלי, ולא תחרות עם כל ה’רעש’ התקשורתי במדיה הדיגיטלית האחרת.  כשהגולש נמצא באתר שלי, תשומת הלב שלו עדיין בעסק שלי.

זכרו, אתר עסקי מוצלח הוא אתר המספק מקסימום מידע ללקוחות וגורם להם לחזור שוב ושוב.

שילוב נבון בין שימוש ברשתות חברתיות לבין האתר, יסייע לנו ליצור תמונה שלמה ולהניע את הגולשים לאתר העסקי, שהוא למעשה המרחב העסקי שלנו.  המקום בו התחרות על תשומת הלב של הלקוח פחותה, מאשר ברשתות החברתיות.  המקום בו נוכל להניע אותו לפעולה הרצויה לנו, בהתאם למטרות שהגדרנו.

תיבת האימייל של הלקוחות שלנו מוצפת  בעשרות אימיילים מדי יום, שמרביתם כלל לא קשורים לעיסוק היומיומי שלהם.

כל מי שמפעיל מערכת דיוור ושולח את האימיילים באמצעות מערכת דיוור ייעודית, מקפיד להכניס את השם הפרטי של הנמען לגוף האימייל.  אך בזה לא מתחילה וודאי שלא מסתיימת ההתאמה האישית (פרסונליזציה).

התאמה אישית תבוא לידי ביטוי בהתאמת התכנים לקהל הקוראים.  נשמע פשוט, אבל ממש לא טריוויאלי,  במיוחד לא כשאנחנו רוצים למקד את המסרים שלנו לקהל ספציפי.

איך בכל זאת מתמודדים עם התאמת התוכן באופן אישי, לכל אחד מהמבקרים באתר, לכל נמען באימייל ולכל צופה במודעת הפרסום?

ראשית, עלינו להבין היטב למי אנחנו כותבים.

אימיילים – לא רק שם פרטי בגוף המייל

כשאנחנו מנהלים רשימות נמענים במערכת דיוור ייעודית, חשוב מאוד לנהל את הרשימות לפי תחומי העניין שעל פיהם הגיעו אלינו הקוראים.  לדוגמא, אם הורדת את “מבחן הבידול והייחודיות” סביר להניח שהתעניינת בנושא הבידול העסקי ולכן, רצוי שתקבל מסרים הקשורים בבידול, בייחודיות ובמיתוג עסקי.

אם הורדת את המדריך ל”שדרוג אתר“, כדאי שתקבל מסרים הקשורים בניהול תוכן באתר העסקי וכדומה.

המטרה היא לייצר מספר מוצרי מגנט, בהתאמה מלאה לסל המוצרים ו/או השירותים של העסק, ולמגנט לקוחות מתאימים המתעניינים בתחומים שונים.  כך, כל אחד יקבל תכנים המעניינים אותו ובגינם החל לעקוב אחרי העסק שלנו, וכך נחזק את הקשר.

מודעת פרסום – פילוח מפורט ומדויק

כשאנחנו מריצים קמפיין פרסום דיגיטלי, אחד הכלים המדהימים שיש ברשותנו הם כלי הפילוח.  רבים מאתנו שוגים בפילוח רחב ולא ממוקד.  אחת הדרכים למקסם את ההתאמה האישית, היא בפילוח מפורט עד כמה שניתן והתאמת המסרים לכל פלח בנפרד.  בדרך זו, למעשה נוכל להניע לפעולה כל אחד מהפלחים, גם אם הפעילות היא אחת.

לדוגמא – כשאני מקיימת סדנא לתכנית שיווק שנתית, קהל היעד להרשמה לסדנא שכזו הוא בעלי עסקים באזור גיאוגרפי מוגדר.  פילוח אפשרי יהיה: הגדרת אזור גאוגרפי, הגדרת תחומי עניין, הגדרת תקציב והרצת הקמפיין.

אבל, אם אפלח פילוח מפורט, ואגדיר קהל מטרה כך: נשים, בגילאי 34-44 בעלות עסק קטן, באזור גאוגרפי מוגדר, בתחום ספציפי למשל, קוסמטיקאיות, אוכל לפנות אליהן במסר ממוקד ביותר, למשל, להציג בפניהן את העובדה  שתכנון מוקדם של פעילות השיווק תאפשר להן למלא את הקליניקה שלהן בכל ימות השבוע.

הפנייה נעשית אישית לכל פלח קטן ומוגדר, כך ההקשבה של קהל המטרה גדלה ואפקטיבית יותר.

אתר עסקי – למקד בלי לאבד את הלקוח ה’אחר’

אם האתר פונה גם לקהל הפרטי וגם לקהל העסקי, איך נוכל להתאים את המסרים באופן מבודל, לכל אחד מהקהלים, מבלי לאבד את המיקוד העסקי?  זו שאלה שאני נתקלת בה פעמים רבות בליווי עסקים בהקמת אתרים.

יש 2 פעולות שחשוב לקחת בחשבון:

האחת – להתאים את התכנים לקהלים השונים.

השנייה – לנתב את הקהל המתאים לתוכן המתאים.

נשמע מסובך? לא ממש.  תראו לדוגמא את האתר “מוזה – הבית לכנסים ואירועים עם השראה”  האתר פונה לקהל הפרטי לאירועים משפחתיים ולקהל העסקי לכנסים וימי עיון.  כבר בעמוד הבית החלוקה בין שני קהלי המטרה ברורה מאוד.  כך שאם אני מנהלת משאבי אנוש המחפשת מקום לקיים כנס או יום עיון, ברור לי שהגעתי למקום הנכון.  אותו הדבר אם אני מחפשת מקום לערוך בו אירוע משפחתי באווירה אינטימית.

ואיך מנתבים את הגולשים לתוכן המתאים?  בפשטות.  אם הגולשים מגיעים מהאימייל ששלחנו אליהם, אנחנו ננתב אותם לעמוד התוכן הרלבנטי עבורם (משפחתי או עסקי).  ואם הגיעו מפוסט שהעלינו ברשת החברתית, אותו הדבר בדיוק.  גם בפוסט שהעלינו ברשת חברתית ננתב את הגולש לעמוד המתאים.  כך שאם נרצה להביא עוד גולשים המתעניינים באירועים משפחתיים, נעלה סטטוס קצר בפייסבוק או באינסטגרם, ונוסיף לו קישור לאחד הפוסטים בבלוג הקשורים ישירות לאירועים משפחתיים.  ואם נרצה להביא מנהלות משאבי אנוש למועדון ארוחת הבוקר, נזמין אותן בלינקדאין ונוסיף קישור ישירות לעמוד ההרשמה לאירוע.

התאמה אישית של התוכן היא בעיקרה תשומת לב לקהלי המטרה.  חשוב להבין שאנחנו לא מדברים באותם המילים לכולם.  כל אחד מונע ממסרים שונים ועלינו להתאים את המסר שלנו, בהתאם להקשבה של הקהל שלנו ובהתאם למטרות שהצבנו לעצמנו.

אם יש לכם התלבטות איך להתאים את התוכן שלכם לקהלים שונים, מוזמנים להעלות כאן שאלות או דוגמאות להתאמה אישית.

כלכלת האפליקציות משגשגת, עם הכנסות שנתיות מוערכות בכ 25מיליארד דולר ולמעלה ממיליון אפליקציות ברחבי חנויות האפליקציות השונות.

לפי מחקר שנערך על ידי Localytics  אחד מכל ארבע יישומים שהמנוי מוריד למכשיר נייד, הוא כלל לא משתמש בהם.  ולמעשה, מתוך מאגר אינסופי של אפליקציות בכל מכשיר נייד, ישנן מספר יישומים בודדים שהמנוי עושה בהם שימוש ממשי.

כל מפתח אפליקציות רוצה שישתמשו באפליקציה שלו, איך תפתחו את ה WAZE  הבא, לא בתחום הניווט, אלא במידת השימושיות.

לפניך 4 מרכיבים הכרחיים בהפיכת היישום ממוצר בחנות למוצר שימושי בנייד

1. פתרון לבעיה –  יישום טוב פותר בעיה של אנשים רבים.  ההבדל בין משהו טוב למשהו הכרחי, הוא הסוד הטמון בהצלחת האפליקציה.  אם אפשר להסתדר בלעדיה, סביר שלא ישתמשו בה אחרי ההורדה.  אם אתה בחושך וצריך פנס, זו אפליקציה שפותרת בעיה ממשית.  אם יוצאים לטיול ורוצים לדעת מה מזג האוויר באזור מדויק, זו אפליקציה שפותרת בעיה עכשווית.  הרעיון הוא שכל אפליקציה יהיה לה שימוש תלוי בעיה שניתנת לפתרון.  הצורך שבה על סיפוקו הוא של הצרכן, לא של מפתח האפליקציה…
2. פשוט על גבול האוטומטי – ככל שהשימוש באפליקציה יהיה פשוט יותר, כך נגדיל את הסיכוי שישתמשו בה בפועל.  אם המשתמש צריך לקרוא חוברת הפעלה, כדאי לוותר כבר עכשיו.  כפתורים ברורים להפעלה, הפעלה פשוטה וקצרה תגדיל את הסיכוי לריבוי משתמשים.  חווית המשתמש חייבת להיות בראש מעייניו של מפתח האפליקציה, וזה לא פשוט, כי המפתחים לרוב חושבים אחרת.  כדאי לתת לאנשים ‘רגילים’ לנסות את האפליקציה, בשלבים מוקדמים, כדי להבין מה צריך לשפר ולשנות בהפעלת היישום.
3. להתחיל את השיווק כמה שיותר מוקדם – אחד האתגרים בפיתוח אפליקציות טמון בגיוס הון לשם הפיתוח והשיווק.  אל תחכו עד שהכל גמור ומוכן, תתחילו לשווק את הרעיון כבר בשלבים מוקדמים יחסית, תעוררו עניין אצל המשתמשים, שיחכו ליישום.  השתמשו בטקטיקה של ‘טרום השקה’ הגדילו את הפער אצל המשתמשים, מה קורה כשאין פתרון לבעיה, או מה הפתרונות הקיימים כיום (סביר להניח שהם מסורבלים ולא נוחים, אחרת בשביל מה לפתח אפליקציה?).   הכינו את כל החומרים מראש, כל ההסברים להורדה, יתרונות היישום, קלות השימוש ואל תשכחו תמונות להמחשה.
4. להגדיר אסטרטגיית הפצה – כשאתם מוכנים להשיק את האפליקציה, צאו לעולם ובגדול, חפשו איפה השווקים הגדולים והמשמעותיים, אל תתעכבו על שוק מזערי, אפילו אם הוא קרוב לבית…  הגדירו את היעדים העסקיים שלכם, אם היישום הוא בתשלום, חשבו על אפשרות של תקופת ניסיון בחינם, כך יתרגלו להשתמש ולא ירצו להיפרד (מתאים רק בחלק מהמקרים, יש לבחון כל יישום לגופו).  יש להגדיר מי הקהל  – האם היישום ישווק בשפה אחת או יותר, ולהכין את הפלטפורמה המתאימה לכך.

ולאחר ההשקה, המשיכו לשווק, הקפידו על מחזוריות של תזכורות למשתמשים, גם לאלו שכבר הורידו אותה צריך להזכיר מדי פעם להפעיל אותה. וכמובן שצריך כל הזמן לחשוף אותה למשתמשים חדשים.  בהצלחה!